הכרעת דין בתיק ת"פ 4102-07

1.         מבוא:

א.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות כדלקמן: 2 עבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, עבירה על סעיף 275 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 274(1) בחוק; התחזות כאדם אחר במטרה להונות, עבירה על סעיף 441(1) בחוק; החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה על סעיף 413 בחוק; גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק; נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח"); החזקת סכין למטרה שלא כדין, עבירה על סעיף 186(א) בחוק.

ב.         כפי העולה מכתב האישום, בתאריך 24/7/2007, בשעה 01:20 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מסוג סיאט בצבע אדום שמספרו ... בדרך המכבים בראשל"צ מכיוון דרום לצפון. כאשר נעצר לבדיקה משטרתית הציג הנאשם לשוטר מנשה אנגדו (להלן: "השוטר"), רישיון נהיגה על שם ארז בהרמי. כמו כן נתפסו ברכבו של הנאשם סכין, מחשב נייד, רדיו דיסק ו-4 קופסאות בהן 4 זוגות נעליים.

בהמשך לאמור עוכב הנאשם לתחנת משטרת ראשל"צ ע"י השוטר והשוטרת הילה בנאי (להלן: "השוטרת"), זאת לאחר שהוסבר לנאשם כי סיבת העיכוב הינה חשד להחזקת רכוש גנוב.

במהלך הנסיעה פתח הנאשם את חלון הניידת ומשהשוטרת סגרה את החלון הכה אותה הנאשם באצבעה. בהמשך לאמור פתח הנאשם בשנית את החלון והוציא פלג גופו העליון דרכו, זאת בעוד שהשוטרת אוחזת בחולצתו של הנאשם. בתגובה לתפיסתה של השוטרת הכה אותה הנאשם במכת אגרוף בעינה השמאלית ובמכה נוספת בצווארה. לאחר מכן נמלט הנאשם מן הניידת.

מבדיקה בעניינו התברר כי הנאשם נהג ברכב כאשר היה פסול בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה, זאת עפ"י הוראת ביהמ"ש שלום בירושלים בתיק מספר 03050168327, וכן עפ"י החלטת ביהמ"ש שלום ברמלה בתיק מספר 02250057553. לנאשם אף נמסרה על כך הודעה והפסילה הנ"ל הייתה עודנה בתוקף בעת האירוע עסקינן. כמו כן נהג הנאשם ברכב האמור ללא פוליסת ביטוח.

כמו כן, עפ"י כתב האישום, בתאריך המדובר בשעה 15:30 לערך, משהגיעו לביתו של הנאשם השוטרים ינאי חמדי, יובל רצבי ואייל כהן (להלן: "הקבוצה") על מנת לעוצרו, פתח הנאשם את דלת הבית, הזדהה כבן למשפחה אחרת בבניין ומשהזדהו בפניו השוטרים נכנס הנאשם לביתו, זאת מבלי שהקבוצה תוכל להיכנס אחריו. לאחר  מספר דקות, משפתחה אמו של הנאשם את דלת הבית, הספיק הנאשם לברוח מהבית.

ג.          בישיבת ההקראה הודה הנאשם בכך שנסע בתאריך האמור, בשעה האמורה, במקום האמור וברכב האמור. כמו כן הודה כי הגיש לשוטר רישיון נהיגה של אדם אחר, הודה כי החזיק בנכסים האמורים לעיל אך טען כי רכשם כדין, עוכב לתחנה, נהג ברכב תוך שהוא פסול לנהיגה וללא פוליסת ביטוח בתוקף. כמו כן הסכים כי נגרם נזק לשוטרת אך כפר בכך שהנזק נגרם באשמתו. באשר לסכין שנמצאה ברכבו כפר הנאשם באחזקתה שלא כדין. עוד הודה הנאשם בכך שמנע כניסתם של קבוצת השוטרים לבית משפחתו בירושלים וכן בכך שברח מביתו לשם מניעת מעצרו. לפיכך נקבע התיק לשמיעת ראיות בפני.

2.         ראיות המאשימה:

א.           ע"ת/10, השוטרת הילה קנאי- בחקירתה הראשית העידה כי בעת האירוע הייתה שוטרת מן המניין. כיום הינה אזרחית. לדבריה, בעת נסיעה בכביש 44 הבחינו, היא והשוטר, ברכבו של הנאשם ותוך כדי נסיעה בדקו את הרכב במסוף. בדיקה העלתה כי בעליו של הרכב, דרור בטיטו, הינו פסול רישיון עפ"י החלטת בימ"ש שלום ירושלים. השוטרים כרזו לנאשם לעצור רכבו ומשניגשו אליו לשם בדיקת רישיון הנהיגה הציג להם הנאשם רישיון נהיגה על שם אדם אחר,  ארז בהרמי. בחיפוש שנערך ברכבו של הנאשם נמצאו מחשב נייד, סכין, רדיו-דיסק וארבע זוגות נעלים במידות שונות. הנאשם עוכב לתחנה בגין חשד להחזקת רכוש גנוב וסכין ללא התנגדות. הנאשם הושב במושב האחורי הימני קיצוני של הניידת, כאשר העדה יושבת לפניו במושב שליד הנהג והשוטר נוהג את הניידת. לדבריה דלתות הניידת היו נעולות במהלך הנסיעה.

עוד העידה כי כאשר התקרבו לתחנת המשטרה, פתח הנאשם את חלון הניידת. לדבריה הסתובבה העדה על מנת לסגור את החלון אך הנאשם פתח אותו בשנית. כאשר ניסתה לסגור את החלון פעם נוספת, הכה אותה הנאשם על אצבעה, וראתה כי הנאשם פתח את החלון והוציא פלג גופו העליון מבעד לחלון. לדבריה, משעשה כן, אחזה בחולצתו של הנאשם, אך זה יצא מבעד לחלון לכיוון חלונה אשר היה פתוח, והכה בפניה במהלומות אגרוף. כל אותה עת היה הרכב בנסיעה איטית שכן המתינו לפתיחת שער התחנה. אגרופיו של הנאשם פגעו בעינה השמאלית ואחיזתה בחולצתו התרופפה תוך שהעדה נופלת בהכרה מעורפלת על המשענת שבין מושב הנהג לבין מושב הנוסע שלידו. לדבריה הספיקה להרגיש בעיטה בצווארה אשר ניתנה ע"י הנאשם תוך שהוא נמלט מהניידת דרך החלון הפתוח. לטענתה, הפגיעה שחשה הייתה בוודאות של נעל וכן הרגישה בעיטות נוספות במושבה, כאשר מכות אלה ניתנו בוודאות ע"י הנאשם. לאחר האירוע נלקחה לביה"ח אסף הרופא בצריפין לשם קבלת טיפול רפואי, ואף נאלצה לחזור לטיפול נוסף מספר ימים לאחר מכן בשל כאבים חוזרים.

תעודות רפואיות מתאריכים 24/7/2007 ו-29/7/2007 הוגשו לביהמ"ש וסומנו ת/1 ו-ת/2 בהתאמה.

בחקירתה הנגדית העידה כי במהלך השנתיים בהם פעלה כשוטרת בשירות צבאי, יצאה באופן קבוע לסיורים עם שותפים שונים. לדבריה עבדה בעבר עם השוטר ולא היו מסוכסכים ביניהם. לטענתה מדובר בשוטר טוב ואמין.

עוד העידה כי רכבו של החשוד נבדק בשל מראהו החשוד ובגין נהיגה פרועה.

יחד עם הנאשם שהו ברכב שלושה נוספים- בחור נוסף במושב שליד הנהג ושתי בחורות בספסל האחורי של הרכב. התנהגות החבורה הייתה רגילה וללא אירועים חריגים.

מבדיקת הרישיון שהציג הנאשם לשוטרים לא הבחינו אלה כי המדובר באדם אחר המופיע ברישיון הנהיגה. חשדם של השוטרים התעורר לאחר שהנהג אמר כי הרכב שייך לחברו, דרור בטיטו, אשר בבדיקת המסוף התגלה כי הינו בעל עבר פלילי או של נהיגה בשלילה, לדבריה לא זכרה במדויק.

עוד העידה כי החיפוש ברכב נעשה בהסכמתו של הנאשם וסיבת העיכוב צוינה בפניו. כאשר עוכב הנאשם לתחנה נותרו הנוסעים הנוספים ברכבו של הנאשם, בעוד החפצים שנתפסו נלקחו לתחנה בתא המטען של הניידת.

עוד העידה כי אין נוהל קבוע לאופן הישיבה בניידת וכי דלתות הניידת היו נעולות בנעילה מרכזית לכן לא יכול היה הנאשם לפתוח בכוחות עצמו את דלת הרכב. כך  אינה זוכרת האם קיימת נעילה שכזו גם לחלונות. לדבריה החלון היה פתוח כיוון שהמזגן ברכב לא עבד, אך הנאשם עצמו לא ביקש לפתוח את החלון בשל אותה סיבה ולכן נתבקש לסגור אותו.

עוד העידה כי בתחילה לא עלה חשש שמא הנאשם ינסה להימלט, זאת עקב בדיקת מסוף שנערכה על שמו של בעל הרישיון אליו התחזה הנאשם, בדיקה אשר הצביעה על אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי. זו גם הסיבה שהנאשם ישב לבדו במושב האחורי וללא שוטר משגיח. לדבריה הנסיעה לתחנה עברה בכללותה בשקט וללא התנהגות חריגה של הנאשם וכן תוך קשר עין רציף שלה עם הנאשם דרך המראות בניידת ודרך הסתובבות ישירה אליו וראייה ישירה.